כל הכלים / עברית וכתיבה / תיקון פיסוק

תיקון פיסוק וגרשיים בעברית

מדביקים טקסט ומתקנים בבת אחת גרשיים, גרש, מקפים, רווחים ומירכאות, עם סימון של כל שינוי.

מה לתקן

מה אומרת האקדמיה ללשון

  • גרשיים (״) בראשי תיבות, לפני האות האחרונה: צה״ל, ש״ח, הרמב״ם. גם בשנים ובתאריכים עבריים: תשפ״ו, י״ז בתמוז.
  • גרש (׳) בקיצור של מילה, אחרי האות האחרונה שנכתבה: עמ׳, מס׳, וכו׳. בתעתיק מלועזית הגרש מסמן גם צלילים כמו ג׳, ז׳, צ׳.
  • מקף (־) מחבר, ולכן אין רווח לפניו ואחריו: דו־שיח, בין־לאומי. בהקלדה רגילה מקובל להשתמש במקף של המקלדת (-).
  • קו מפריד (–) מפריד, ולכן יש רווח לפניו ואחריו. בטווח מספרים כותבים אותו בלי רווחים: עמ׳ 46–53.
  • מירכאות כפולות לציטוט ולשמות יצירות, ויחידות לציטוט בתוך ציטוט. בדפוס המסורתי המירכאות הפותחות למטה („…”), ובמקלדת משתמשים במירכאות העליונות.
  • שלוש נקודות מסמנות השמטה, היסוס או מחשבה שנקטעה. לא ארבע ולא שתיים.

הרווחים סביב סימני הפיסוק (בלי רווח לפני, רווח אחד אחרי) הם מוסכמת הקלדה מקובלת בעברית ובאנגלית.

הכלי לא נוגע בקישורים ובכתובות מייל, ולא ממיר טווחי מספרים כדי לא לשבור מספרי טלפון. כדאי לעבור על השינויים המסומנים לפני שמעתיקים.

שאלות

המירכאות שבמקלדת (") נועדו לציטוט. בראשי תיבות כמו צה״ל כותבים גרשיים (״), תו נפרד שנשאר צמוד לאותיות. הכלי ממיר רק מירכאות שנמצאות לפני האות האחרונה של מילה, ולא נוגע במירכאות של ציטוט.

מקף מחבר ונכתב בלי רווחים: דו־שיח, ב־2025. קו מפריד (–) ארוך יותר, מפריד בין חלקי משפט ונכתב עם רווח משני צדיו. הכלי הופך מקף שיש רווח משני צדיו לקו מפריד.

בטקסט רגיל מקובל להשתמש במקף של המקלדת, ויש אתרים ומערכות שלא מוצאים בחיפוש מילים עם מקף עברי. מי שמכין טקסט לדפוס או לספר יכול להפעיל אותו.

הכללים שמרניים, והם לא נוגעים בקישורים, במיילים, במספרי טלפון, בשעות ובקיצורים כמו ת.ז. בכל זאת, כל שינוי מסומן בצבע, וכדאי לעבור עליהם לפני שמעתיקים.

לא. הכלי מתקן סימנים ורווחים, אבל לא בודק איות, תחביר וניסוח. לטקסט חשוב, כמו ספר או מסמך רשמי, כדאי עריכה לשונית של אדם.