דף עבודה לכיתה א׳, ברכה לסבתא, שיר לגן או טקסט ללומדי עברית: יש לא מעט מצבים שבהם טקסט צריך להיות מנוקד, ולנקד ידנית במקלדת זו עבודה איטית ומתסכלת. ניקוד אוטומטי לטקסט מקבל טקסט עברי רגיל ומחזיר אותו מנוקד בתוך שניות, בעזרת מודל בינה מלאכותית שרץ בתוך הדפדפן. הנה איך משתמשים בו, ואיפה עדיין צריך עין אנושית.
איך עושים ניקוד אוטומטי לטקסט בעברית
- מדביקים את הטקסט בתיבה "טקסט בלי ניקוד". אפשר עד 20,000 תווים בכל פעם, בערך 3,000 מילים.
- לוחצים "ניקוד הטקסט". בפעם הראשונה נטען מודל הניקוד, ופס התקדמות מראה כמה נשאר.
- הטקסט המנוקד מופיע בתיבה שמתחת, באותיות גדולות שנוח לקרוא. אפשר לתקן בה ישירות כל מילה.
- לוחצים "העתקה" כדי להדביק במסמך, או "הורדה כקובץ טקסט" כדי לשמור קובץ.
- "ניקוי" מרוקן את שתי התיבות, ואפשר להתחיל טקסט חדש.
טקסט ארוך מ-20,000 תווים מנקדים בכמה חלקים, פרק אחרי פרק. קובץ הטקסט שיורד שמור בקידוד שתומך בעברית, ונפתח תקין בוורד ובפנקס הרשומות.
מה קורה מאחורי הקלעים
הכלי מבוסס על נקדימון (Nakdimon), מודל קוד פתוח לניקוד עברית שפיתח אלעזר גרשוני, ומופץ ברישיון MIT. המודל לא מחפש מילים במילון. הוא קורא כל אות בהקשר של המילים שסביבה, ומחליט איזו תנועה מתאימה לה, אם יש בה דגש, ובאות ש׳ גם אם היא ש׳ ימנית או שמאלית.
- הכול נעשה אצלכם: המודל נטען לדפדפן והעיבוד נעשה במחשב או בטלפון. הטקסט לא נשלח לשום שרת, וזה חשוב כשמנקדים מסמך אישי או חומר שעוד לא פורסם.
- טעינה ראשונה: המודל שוקל כ-21MB. בפעם הראשונה הטעינה לוקחת כמה שניות, תלוי בחיבור. אחר כך הוא שמור בדפדפן, והניקוד מיידי. בחבילת גלישה מוגבלת כדאי לטעון אותו בפעם הראשונה ב-Wi-Fi.
- ניקוד קיים: אם בטקסט כבר יש ניקוד, מלא או חלקי, הכלי מסיר אותו קודם ומנקד מחדש את כל הטקסט. מי שניקד בעצמו כמה מילים קשות יצטרך לבדוק אותן שוב אחרי הניקוד.
כמה זה מדויק, ואיפה לבדוק
בטקסט עברי רגיל המודל מנקד נכון את רוב המילים. הטעויות מתרכזות בכמה מקומות צפויים, ושם עוברים בעין:
- מילים עם כמה קריאות: "ספר" יכולה להיות סֵפֶר, סַפָּר או סָפַר. "חלב" יכולה להיות חָלָב או חֵלֶב. המודל מכריע לפי ההקשר, ולפעמים ההקשר לא מספיק, במיוחד בכותרות ובמשפטים קצרים.
- שמות פרטיים ושמות מקומות: שם משפחה לא נפוץ, או שם שהוא גם מילה רגילה, עלול לקבל ניקוד שלא מתאים לאיך שהוגים אותו.
- מילים לועזיות וסלנג: מילים כמו פרויקט, שמות מותגים ומונחים מאנגלית לא תמיד מנוקדות כמו שאומרים אותן.
- ראשי תיבות: קיצורים כמו צה״ל עלולים לקבל ניקוד, ובדרך כלל משאירים אותם בלי.
טיפ מעשי: מנקדים, ואז קוראים את הטקסט בקול. מילה שנשמעת לא נכון קופצת לאוזן מהר יותר מאשר לעין. לפני הדפסה, במיוחד של חומר לילדים שרק לומדים לקרוא, עוברים על כל הטקסט עד המילה האחרונה. ניקוד שגוי בדף קריאה לכיתה א׳ מלמד קריאה שגויה.
מתי עדיף לא להשתמש בניקוד אוטומטי
לטקסטים שיש להם כבר ניקוד מוסמך, כמו פסוקים, תפילות או שירה קלאסית, עדיף להעתיק את הנוסח המנוקד מהמקור, למשל מספריא או ממהדורה מודפסת. ניקוד אוטומטי של פסוק עלול לצאת שונה מהנוסח המסורתי, והמודל גם לא מוסיף טעמי מקרא. ניקוד אוטומטי מתאים בעיקר לטקסטים חדשים: דפי עבודה, הזמנות, ברכות, סיפורים ותרגומים.
ואם הטקסט קיים רק כצילום של דף, מחלצים אותו קודם בזיהוי טקסט מתמונה, מתקנים טעויות זיהוי, ורק אז מנקדים. מילה שזוהתה לא נכון תקבל גם ניקוד לא נכון.
מכינים ספר ילדים, חוברת לימוד או הזמנה מנוקדת לדפוס? סטודיו טליה שלוש עושה עימוד ספרים ועריכה לשונית בעברית, למי שרוצה עין מקצועית לפני הדפוס.
עוד כלים שיעזרו
- הסרת ניקוד: הכיוון ההפוך, טקסט נקי מניקוד ומטעמים.
- זיהוי טקסט מתמונה: מצילום של דף לטקסט שאפשר לנקד.
- ספירת מילים: כמה מילים יש בטקסט לפני שמנקדים.
הכלים מהמדריך