מחולל הצהרת נגישות לאתר

ככלל, מי שחייב להנגיש את האתר או האפליקציה שלו חייב גם לפרסם בהם הצהרת נגישות במקום בולט. זה כולל עסקים, גופים ציבוריים ועמותות שנותנים שירות או מידע לציבור דרך האינטרנט.

יש פטורים, למשל לעוסק פטור או לעסק עם מחזור שנתי של עד 100,000 ₪, ופטורים נוספים לפי גובה המחזור ומועד הקמת האתר. מי שקיבל פטור מהתאמה מסוימת צריך לציין את זה בהצהרה, יחד עם הדרך החלופית לקבל את השירות. הפרטים המלאים באתר כל-זכות.

לפי תקנה 35ה לתקנות הנגישות לשירות, ההצהרה כוללת מידע על התאמות הנגישות שבוצעו באתר, את פרטי רכז/ת הנגישות ודרכי ההתקשרות (אם חייבים למנות רכז/ת), ודרך ליצור קשר כדי לדווח על בעיית נגישות או לבקש הנגשה. לפי תקנה 34, מי שיש לו מקום שירות פיזי מפרסם גם את הסדרי הנגישות שבו.

מקובל להוסיף גם את רמת ההתאמה לתקן, חלקים שעדיין לא נגישים עם דרך חלופית, ותאריך עדכון אחרון. המחולל כולל את כל אלה.

לא. תוסף או סרגל נגישות מוסיף אפשרויות תצוגה כמו הגדלת טקסט ושינוי ניגודיות, אבל הוא לא מתקן את מה שקובע אם האתר נגיש: טקסט חלופי לתמונות, תוויות בטפסים, ניווט מלא במקלדת, מבנה כותרות, כתוביות לסרטונים ועוד.

העמידה בתקן נבדקת באתר עצמו. תוסף יכול להיות תוספת נוחה, אבל הוא לא מחליף בדיקה ותיקון של הקוד והתוכן.

מי שלא עומד בחובות הנגישות חשוף לתביעה אזרחית. לפי כל-זכות, בית המשפט יכול לפסוק פיצוי של עד 50,000 ₪ בלי שהתובע צריך להוכיח נזק, ויש גם תביעות ייצוגיות בתחום. בנוסף, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מוסמכת לפעול מול מי שלא עומד בחובות.

הצהרה שמתארת התאמות שלא קיימות לא מגינה מתביעה, ולכן חשוב שהיא תהיה מדויקת. לשאלה משפטית ספציפית כדאי לפנות לעורך/ת דין.

אין מועד קבוע בתקנות, אבל תקנה 34 דורשת שהמידע על התאמות הנגישות יפורסם באופן שוטף ועדכני. כדאי לעדכן את ההצהרה בכל שינוי משמעותי באתר (עיצוב חדש, מערכת חדשה, טפסים חדשים), כשפרטי רכז/ת הנגישות משתנים ואחרי כל בדיקת נגישות.

מומלץ לעבור עליה לפחות פעם בשנה ולעדכן את התאריך שבסופה.

אפשר להשתמש בו בחופשיות ובלי קרדיט, אבל כדאי לקרוא אותו לפני הפרסום. ההצהרה נבנית רק ממה שסימנתם, אז ודאו שכל התאמה שמופיעה בה באמת קיימת באתר ושפרטי הקשר נכונים ועובדים. אם משהו לא מדויק, ערכו אותו.

זו טיוטה טובה להתחלה, לא חוות דעת משפטית ולא אישור שהאתר נגיש.