צופן עברי עתיק שבו האות הראשונה באלף-בית מתחלפת באחרונה, השנייה בלפני האחרונה וכן הלאה: א↔ת, ב↔ש, ג↔ר. הוא מופיע כבר בתנ״ך, למשל ״ששך״ בספר ירמיהו הוא בבל. ההצפנה והפענוח הם אותה פעולה.
לכל אות עברית יש קוד מורס משלה, ברובו לפי האות הלטינית המקבילה: א כמו A, ב כמו B, ש כמו S. לכן בפענוח בוחרים אם הקוד עברי או אנגלי. אפשר לשמוע את הקוד, לראות אותו מהבהב, ולשנות מהירות.