כשמישהו מתמוטט ברחוב או נפגע בתאונה, לצוות של מד״א יש דקות ספורות להבין מה קורה. אם הוא אלרגי לפניצילין, חולה סוכרת או נוטל מדלל דם, זה יכול לשנות את הטיפול. כרטיס חירום רפואי לארנק מרכז את המידע הזה בכרטיס אחד בגודל כרטיס אשראי, שנמצא תמיד ליד תעודת הזהות.
למי כרטיס חירום רפואי באמת חשוב
כל אחד יכול להחזיק כרטיס כזה, אבל הוא חשוב במיוחד ל:
- אנשים עם אלרגיה מסוכנת לתרופות, לאגוזים או לעקיצות, במיוחד מי שמחזיק אפיפן.
- חולי סוכרת, אפילפסיה, מחלות לב או אסתמה.
- מי שנוטל תרופות קבועות שחשוב לדעת עליהן, כמו מדללי דם, סטרואידים או תרופות לב.
- מבוגרים שגרים לבד, ומי שיש לו קוצב לב או משאבת אינסולין.
- ילדים ובני נוער שיוצאים לטיול שנתי, לתנועת נוער או לחו״ל בלי ההורים.
איך מכינים כרטיס חירום רפואי
- כותבים שם מלא, ואם רוצים גם תעודת זהות, תאריך לידה וסוג דם.
- ממלאים אלרגיות, מחלות רקע ותרופות קבועות עם מינון. אם אין אלרגיות או תרופות, אפשר לסמן את זה, וזה יופיע בכרטיס.
- מוסיפים שני אנשי קשר עם קרבה וטלפון, קופת חולים ורופא מטפל. אפשר גם לסמן אם יש לכם כרטיס אדי לתרומת איברים.
- בוחרים צורת הדפסה: ״מתקפל״, שבו הצד הקדמי והאחורי מודפסים זה לצד זה ומקפלים באמצע, או ״דו־צדדי״ למדפסת שמדפיסה משני הצדדים.
- בוחרים כמה כרטיסים וצבע, ומורידים PDF או מדפיסים ישירות.
בצד הקדמי מופיעים השם, סוג הדם בעיגול בולט, האלרגיות ומחלות הרקע. בצד האחורי: תרופות, אנשי קשר, קופת חולים, רופא ותאריך העדכון. כשיש הרבה טקסט, הכלי מקטין את הגופן בהדרגה כדי שהכול ייכנס, ואם עדיין אין מקום הוא מקצר בסוף. לכן כדאי לכתוב בקצרה.
איפה שמים את הכרטיס? בארנק, בתא של תעודת הזהות, כי שם צוותי חירום מחפשים קודם. כדאי להדפיס עוד עותקים לתיק של הילד, לתא הכפפות ברכב ולמזוודה בחופשה. בגלל זה אפשר להדפיס כמה כרטיסים בבת אחת, עד עשרה.
טיפים לכרטיס שבאמת עוזר
- הכי חשוב בהתחלה. אלרגיה מסכנת חיים כותבים ראשונה. ״פניצילין (תגובה אנפילקטית)״ עוזר יותר מרשימה ארוכה של אלרגיות קלות.
- שם התרופה והמינון. שם מסחרי מוכר ומינון מדויק, למשל ״אלטרוקסין 50 מק״ג״. אין צורך בשעות הנטילה.
- מספרי טלפון שעונים. איש קשר שזמין רוב היום, ולא מספר עבודה שסגור בערב.
- להדפיס בגודל אמיתי. בחלון ההדפסה בוחרים 100% או ״גודל אמיתי״. הכרטיס צריך לצאת ברוחב 85.6 מ״מ, בדיוק כמו כרטיס אשראי.
- להגן מרטיבות. ניילון בחנות צילום עולה כמה שקלים, ושרוול פלסטיק לכרטיסים גם עובד.
- לעדכן. כל שינוי בטיפול התרופתי הוא סיבה להדפיס כרטיס חדש. התאריך בגב הכרטיס מראה עד כמה המידע עדכני.
פרטיות, טלפון וכרטיס אדי
הפרטים הרפואיים לא נשלחים לשום שרת. הכרטיס נבנה בדפדפן, ורק אם מסמנים ״לזכור את הפרטים בדפדפן הזה״ הם נשמרים במכשיר עצמו כדי שיהיה קל לעדכן בפעם הבאה. במחשב משותף עדיף לא לסמן, ובכל מקרה יש כפתור שמוחק הכול.
כדאי להוסיף את אותו מידע גם לטלפון: באייפון דרך ״מזהה רפואי״ באפליקציית הבריאות, ובאנדרואיד דרך ״מידע לשעת חירום״. כך הוא מוצג גם במסך הנעילה. ומי שחתם על כרטיס אדי של המרכז הלאומי להשתלות יכול לציין את זה בכרטיס.
חשוב לזכור שהכרטיס הוא עזר ולא מסמך רפואי רשמי. מידע מלא נמצא אצל הרופא ובקופת החולים.
עוד כלים שיעזרו
- רשימת ציוד לחופשה, כדי לא לשכוח את התרופות והכרטיס בטיסה.
- דפי מדבקות להדפסה, לסימון קופסאות תרופות ותיקים.
הכלים מהמדריך