מי שעובד עם אתרים, ממשקי API או אוטומציות נתקל כל יום באותן משימות קטנות: לסדר JSON שהגיע בשורה אחת, לפענח Base64, להבין מה כתוב בקישור מלא ב-%D7, או להמיר timestamp לתאריך. כלים למפתחים מרכז את כל אלה בעמוד אחד, עם תמיכה מלאה בעברית, ובלי לשלוח שום נתון לשרת.
למה זה חשוב שהכלי רץ בדפדפן
הרבה כלי JSON ו-Base64 ברשת שולחים את הטקסט לשרת שלהם. זה לא משנה כשמדובר בדוגמה, אבל משנה מאוד כשמדביקים תשובה של API עם טוקן, קובץ הגדרות עם סיסמה למסד נתונים או רשימת לקוחות. כאן החישוב קורה במחשב שלכם, ולכן אפשר להדביק גם נתונים רגישים.
אחרי שהעמוד נטען, הכלים עובדים גם בלי חיבור לאינטרנט. כשחוזרים לעמוד נפתחת הלשונית האחרונה שהשתמשתם בה, ואפשר לשמור קישור ישיר ללשונית מסוימת, למשל /web/dev-tools/#b64 ל-Base64 או #ts לממיר הזמנים.
עיצוב ובדיקת JSON
- מדביקים את ה-JSON בלשונית JSON.
- בוחרים הזחה (2 רווחים, 4 רווחים או טאב), ואם רוצים, מסמנים מיון מפתחות לפי א-ב.
- לוחצים ״עיצוב ובדיקה״. אם ה-JSON תקין, הוא מסודר ומוזח. אם לא, מופיעה הודעה עם מספר השורה והעמודה, והסמן קופץ למקום הבעייתי.
- ״כיווץ״ מוחק את כל הרווחים, ומראה כמה תווים נחסכו. אפשר להעתיק או להוריד כקובץ data.json.
השגיאות הנפוצות ביותר: פסיק אחרי הפריט האחרון ברשימה, מירכאות בודדות (') במקום כפולות ("), ומפתחות בלי מירכאות בכלל. הכלי מזהה את שתי הראשונות ומציע תיקון.
פענוח Base64 בעברית
Base64 הופך כל תוכן, כולל קבצים, לרצף של אותיות ומספרים. משתמשים בו בכותרות של בקשות HTTP, בהטמעת תמונות קטנות בתוך CSS ובהעברת קבצים ב-JSON. הבעיה הקלאסית בעברית: הפונקציה btoa של הדפדפן נכשלת על תווים שאינם לטיניים, ויש כלים שמחזירים ג׳יבריש. הכלי מקודד ומפענח ב-UTF-8, כך שהתוצאה זהה ל-PHP ול-Python.
- Base64 לכתובות: מסמנים את האפשרות כדי לקבל גרסה עם – ו-_ ובלי = בסוף, כמו ב-JWT.
- תוכן בינארי: אם מה שפוענח הוא קובץ (תמונה, PDF), הכלי מזהה את זה ומציע להוריד אותו.
- קובץ ל-Base64: גוררים קובץ עד 5MB ומקבלים Data URI מוכן. שימו לב ש-Base64 מגדיל את הגודל בכשליש.
קישורים עם %D7: איך הופכים אותם לעברית
כשמעתיקים כתובת של עמוד בעברית, היא נראית כמו %D7%99%D7%A8… זה קידוד URL: כל אות עברית הופכת לשני בתים. בלשונית URL מדביקים ולוחצים ״פענוח״ כדי לקבל כתובת קריאה. אם יש בכתובת פרמטרים, למשל utm_source או מילת חיפוש, הם מוצגים בטבלה מפוענחת.
בכיוון ההפוך יש שתי אפשרויות. ״קידוד רכיב״ מקודד הכול, כולל / ו-&, ומתאים לערך של פרמטר. ״קידוד כתובת מלאה״ משאיר את מבנה הכתובת ומקודד רק את מה שצריך.
UUID, SHA-256 ו-timestamp
- UUID: מזהים ייחודיים אקראיים (גרסה 4), עד 500 בבת אחת, באותיות גדולות או בלי מקפים לפי הצורך.
- SHA-256: גיבוב של טקסט או של קובץ שלם עד 25MB, גם ב-SHA-384, SHA-512 ו-SHA-1. מדביקים את ה-checksum שפורסם באתר ההורדה ורואים מיד אם הקובץ זהה. לשמירת סיסמאות לא משתמשים ב-SHA-256 לבד, אלא באלגוריתם ייעודי כמו bcrypt.
- Timestamp: המספר המתעדכן של שניות מאז 1970, המרה של timestamp לתאריך בשעון ישראל וב-UTC, והמרה הפוכה מתאריך ושעה. הכלי מזהה לבד שניות או מילישניות, ומטפל נכון במעבר לשעון קיץ.
JWT, ביטויים רגולריים ודומיינים בעברית
בלשונית JWT מדביקים טוקן ורואים את ה-header וה-payload כ-JSON מסודר, את מועדי ההנפקה והתפוגה בשעון ישראל, והאם הטוקן כבר פג. חשוב לזכור שהפענוח לא בודק את החתימה: כל אחד יכול לייצר טוקן עם כל תוכן, ואת האימות עושים רק בשרת. ואל תדביקו טוקן פעיל של מערכת ייצור באף אתר, גם לא בכלי שרץ בדפדפן.
לשונית Regex בודקת ביטוי רגולרי מול טקסט ומסמנת את ההתאמות. יש בה תבניות מוכנות לטלפון נייד וקווי, למייל, לכתובת אתר ולת״ז בת 9 ספרות, וכשבוחרים ת״ז הטבלה מראה גם אם ספרת הביקורת תקינה. מלכודת נפוצה: \w ו-\b לא מכירים אותיות עבריות, ולכן לעברית כותבים [א-ת] או \p{Script=Hebrew} עם הדגל u.
דומיין בעברית, כמו ישראל.co.il, נשמר ב-DNS ובתעודת ה-SSL בתור xn--4dbrk0ce.co.il. בלשונית URL יש תיבה שממירה בין שתי הצורות, ופענוח של כתובת מלאה מציג גם את הדומיין בעברית.
עוד כלים שיעזרו
- מחולל סיסמאות חזקות: כשצריך סיסמה או מפתח אקראי לשרת.
- מחולל קישורי UTM: בונים קישור קמפיין בלי שגיאות קידוד.
- אקסל ל-CSV: ממירים גיליון לפורמט שמערכות מבינות.
הכלים מהמדריך