היארצייט, יום השנה לפטירה, נקבע לפי הלוח העברי. לכן התאריך הלועזי זז משנה לשנה, ומשפחות רבות מחפשות מחדש בכל שנה מתי להדליק נר, מתי לעלות לקבר ומתי לומר קדיש. מחשבון היארצייט והאזכרה מרכז את הכול במקום אחד: התאריך העברי של הפטירה, השבעה והשלושים, ומועדי היארצייט ל-10 השנים הבאות, עם אפשרות להוסיף אותם ליומן.
איך מחשבים יארצייט
הכלל הבסיסי פשוט: היארצייט חל בכל שנה באותו תאריך עברי שבו הייתה הפטירה. שני דברים מסבכים אותו. הראשון הוא השקיעה. היום העברי מתחיל בערב, ולכן מי שנפטר אחרי השקיעה, היארצייט שלו ביום העברי הבא. השני הוא שהלוח העברי משתנה: יש שנים מעוברות עם שני חודשי אדר, ויש שנים שבהן בחשוון ובכסלו יש 29 ימים במקום 30.
נר הנשמה נדלק בערב שלפני יום היארצייט, עם כניסת היום העברי, ודולק עד צאת היום. במחשבון מופיעה לכל שנה גם עמודה "מדליקים נר" עם התאריך והיום בשבוע של אותו ערב.
איך משתמשים במחשבון
- בוחרים אם להזין את תאריך הפטירה הלועזי או העברי.
- בתאריך לועזי מסמנים אם הפטירה הייתה אחרי השקיעה.
- אפשר להזין גם את תאריך הקבורה, כדי שהשבעה והשלושים יחושבו ממנו. בלי תאריך קבורה, החישוב מניח שהקבורה הייתה ביום הפטירה.
- אפשר להקליד את שם הנפטר או הנפטרת. השם משמש רק לכותרת ביומן, ולא נשלח לשום מקום.
- מקבלים את התאריך העברי, את מועדי השבעה והשלושים וטבלה של 10 השנים הבאות. הכפתור "הוספה ליומן" מוריד קובץ ics שנפתח בטלפון, ב-Google Calendar או ב-Outlook, עם תזכורת אחר הצהריים של היום שלפני.
מקרים מיוחדים: אדר, ל׳ בחודש והשנה הראשונה
- נפטר באדר של שנה רגילה: כשמגיעה שנה מעוברת, לפי הרמ״א ומנהג אשכנז נוהגים באדר א׳, ולפי השולחן ערוך באדר ב׳. יש שנוהגים בשני האדרים. במחשבון בוחרים את המנהג, והטבלה מתעדכנת.
- נפטר באדר א׳ או באדר ב׳: בשנה מעוברת היארצייט באותו אדר, ובשנה רגילה באדר.
- נפטר ב-ל׳ בחשוון או ב-ל׳ בכסלו: נוהגים לפי השנה הראשונה. אם היה בה ל׳ בחודש, בשנים שאין בהן ל׳ נוהגים בא׳ בחודש הבא. אם בשנה הראשונה לא היה ל׳, נוהגים בכ״ט. בשורות שיש בהן מנהג אחר מופיעה הערה קצרה.
- השנה הראשונה: לפי רוב הפוסקים היארצייט הראשון ביום הפטירה, ויש שנוהגים בשנה הראשונה ביום הקבורה אם עברו כמה ימים בין הפטירה לקבורה. כשהשנה הראשונה מעוברת, עוברים 13 חודשים עד היארצייט הראשון, ו-12 חודשי האבלות על אב ואם מסתיימים לפניו. המחשבון מציין זאת כשזה רלוונטי.
שבעה, שלושים ומצבה
השבעה והשלושים נספרים מיום הקבורה, שהוא היום הראשון. השבעה מסתיימת בבוקר היום השביעי, והשלושים בבוקר היום ה-30. רגל או חג שחלים בתוך הימים האלה עשויים לקצר אותם או לבטל אותם, ולכן במצב כזה חשוב לשאול רב. רבים עורכים אזכרה ועלייה לקבר ביום השלושים או סמוך לו.
בהקמת המצבה המנהגים שונים. בארץ רבים מקימים מצבה סמוך לשלושים, ויש שנוהגים בתום 11 או 12 חודשים, או ביארצייט הראשון. את הקדיש נוהגים לומר בדרך כלל 11 חודשים. כדאי לתאם עם הרב, עם חברה קדישא ועם בני המשפחה.
תהילים ומשניות לפי שם הנפטר
ביארצייט, בשלושים ובאזכרות נהוג ללמוד לעילוי הנשמה לפי אותיות השם. בתהילים קי״ט יש שמונה פסוקים לכל אות, מאל״ף ועד תי״ו, ואומרים את הפסוקים של כל אות בשם, ואחריהם את אותיות נשמה. במשנה לומדים לכל אות משנה שמתחילה בה, ונוהגים לסיים בפרק ז׳ של מסכת מקוואות.
במחשבון מקלידים את השם, ואם רוצים גם בן או בת ושם ההורה, למשל "יוסף בן שרה". אותיות סופיות נספרות כרגילות. מקבלים לכל אות את הפסוקים המנוקדים, משנה לבחירה מתוך כמה אפשרויות (רבות מהן מפרקי אבות וממסכת ברכות), קישור לכל קטע בספריא, ורשימה של פרקי תהילים שנוהגים לומר באזכרה. אפשר להעתיק את כל הטקסט או להדפיס חוברת מסודרת בגודל A4 לחלוקה בבית הקברות או בבית הכנסת.
חשוב לזכור: המחשבון מציג את המנהגים הנפוצים, אבל בכל קהילה יש מסורת משלה. בכל ספק, ובמיוחד בפטירה סמוך לשקיעה, שואלים רב.
עוד כלים שיעזרו
- זמני היום: שעת השקיעה לפי עיר, כדי לדעת אם הפטירה הייתה לפני השקיעה או אחריה.
- המרת תאריך עברי: ממירים כל תאריך בין הלוח העברי ללועזי.
- לוח שנה להדפסה: מסמנים את היארצייט ותולים בבית.
הכלים מהמדריך