על החשבונית כתוב "שוטף+30", והשאלה הראשונה היא מתי בעצם הכסף אמור להגיע. התשובה תלויה בתאריך החשבונית ובאופן הספירה, ולכן קל לטעות בכמה ימים, לפעמים לטובת הלקוח ולפעמים לרעתו. מחשבון שוטף פלוס מחשב את מועד התשלום המדויק, מסביר איך הגיע אליו ובודק אם הוא נופל בשבת או בחג.
מה זה שוטף+30
"שוטף" פירושו סוף החודש שבו הוצאה החשבונית. "שוטף+30" הוא סוף אותו חודש ועוד 30 ימים. חשבונית מ-15 בינואר נספרת מ-31 בינואר, ועוד 30 ימים מביאים ל-2 במרץ (בשנה שבה לפברואר יש 28 ימים). המשמעות המעשית: כל החשבוניות של אותו חודש מקבלות את אותו מועד תשלום, בין שהוצאו ב-1 בחודש ובין שהוצאו ב-31 בו.
"נטו 30" שונה: סופרים 30 ימים מתאריך החשבונית עצמו. חשבונית מ-15 בינואר בתנאי נטו 30 משולמת ב-14 בפברואר, יותר משבועיים לפני שוטף+30.
איך משתמשים במחשבון
- בוחרים את תאריך החשבונית. ברירת המחדל היא היום.
- בוחרים תנאי תשלום מהרשימה: שוטף, שוטף+30, 45, 60, 90 או 120, נטו 30, 45 או 60, או מספר ימים אחר.
- מקבלים את מועד התשלום עם היום בשבוע, הסבר של החישוב וכמה ימים נשארו עד אליו.
- מתחת מופיעה טבלה עם כל התנאים הנפוצים לאותה חשבונית. היא נוחה להשוואה כשמנהלים משא ומתן על תנאי תשלום.
- הכפתור "העתקת התוצאה" מעתיק משפט מוכן שאפשר להדביק במייל או בהודעה ללקוח.
שוטף+45, שוטף+60 ושוטף+90 עובדים באותו עיקרון: מגיעים לסוף החודש של החשבונית ומוסיפים את מספר הימים. ככל שהמספר גדל, ההבדל בין חשבונית מתחילת החודש לחשבונית מסופו נשאר כמעט חודש שלם, וזה מה שכדאי לזכור כשמסכימים על תנאי תשלום.
יש עסקים, בעיקר במחלקות הנהלת חשבונות, שמפרשים שוטף+30 כ"סוף החודש הבא" ושוטף+60 כ"סוף החודש שאחריו". ההבדל קטן אבל קיים: חשבונית מינואר תשולם לפי הפרשנות הזאת ב-28 בפברואר ולא ב-2 במרץ. במחשבון יש תיבת סימון "לחשב לפי חודשים מלאים" למי שעובד כך. כדאי לבדוק מה כתוב בהסכם, ואם אין הסכם, לדעת שהחוק סופר ימים.
מה קורה כשהמועד יוצא בשבת או בחג
המחשבון בודק את המועד מול לוח החגים של ישראל. אם הוא נופל בשבת, בחג או ביום שישי, שבדרך כלל אינו יום עסקים בבנקים, מוצג גם יום העסקים הבא. כשהמועד חל בערב חג או בחול המועד מופיעה תזכורת, כי בחלק מהעסקים עובדים אז בשעות מקוצרות. ימי בחירות ושביתות לא נבדקים.
מה אומר חוק מוסר תשלומים לספקים
מאז 2017 יש בישראל חוק שקובע מועדי תשלום מרביים לספקים. בקווים כלליים: משרדי ממשלה משלמים עד שוטף+30, רשויות מקומיות עד שוטף+45, ועסק שאין לו הסכם אחר עם הספק משלם עד שוטף+45. לעבודות הנדסה בנאיות נקבעו מועדים ארוכים יותר, ויש חריגים ומקרים שבהם מותר להסכים על מועד מאוחר יותר. זה מידע כללי בלבד. מי שמתמודד עם תשלום שמתעכב יכול לבדוק את הפרטים באתר כל זכות או להתייעץ עם עורך דין.
טיפים לעצמאים ולעסקים קטנים
- מוציאים חשבונית בתחילת החודש? בשוטף+30 זה מאריך את ההמתנה כמעט לחודשיים. אם אפשר, כדאי להוציא חשבוניות קרוב לסוף החודש או להציע נטו 30.
- מסכמים עם הלקוח מראש על תנאי התשלום וכותבים אותם על החשבונית עצמה, כדי שלא תהיה מחלוקת אחר כך.
- רושמים את מועד התשלום ביומן ביום שהחשבונית יוצאת, ולא מחכים שהלקוח יזכור.
- לפני שמסכימים לשוטף+60 או שוטף+90, בודקים בטבלה כמה ימים זה בפועל. שוטף+90 לחשבונית מתחילת החודש הוא כמעט ארבעה חודשים.
עוד כלים שיעזרו
- מחשבון מע״מ: מוסיפים או מחלצים מע״מ של 18% מסכום החשבונית.
- הפרש תאריכים: כמה ימים עברו מאז שהחשבונית יצאה.
- מחשבון אחוזים: הנחה על תשלום מוקדם או ריבית פיגורים באחוזים.
הכלים מהמדריך