כל הכלים / כסף ועסקים / שוטף פלוס
מזינים תאריך חשבונית ותנאי תשלום, ומקבלים את מועד התשלום המדויק, כולל בדיקה של שבתות וחגים.
מועד התשלום
כל התנאים הנפוצים לאותה חשבונית
| תנאי | מועד | יום | יום עסקים |
|---|
שוטף פירושו סוף החודש שבו הוצאה החשבונית. שוטף+30 הוא סוף החודש ועוד 30 ימים. נטו 30 נספר מתאריך החשבונית עצמו.
יש עסקים שמחשבים שוטף+30 כסוף החודש הבא ושוטף+60 כסוף החודש שאחריו. לשם כך יש את תיבת הסימון "חודשים מלאים". החוק סופר ימים.
כשהמועד יוצא בשישי, בשבת או בחג, מוצג גם יום העסקים הבא (ראשון עד חמישי). החגים נבדקים מול לוח Hebcal לישראל. ימי בחירות ושביתות לא נבדקים.
חוק מוסר תשלומים לספקים (2017) קובע מועדים מרביים: משרדי ממשלה משלמים בדרך כלל עד שוטף+30, רשויות מקומיות עד שוטף+45, ועסקים שאין להם הסכם אחר עד שוטף+45. לעבודות הנדסה בנאיות יש מועדים ארוכים יותר, ויש חריגים. זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי.
בנטו 30 סופרים 30 ימים מתאריך החשבונית עצמו. בשוטף+30 קודם מגיעים לסוף החודש שבו הוצאה החשבונית, ורק משם סופרים 30 ימים, ולכן התשלום מגיע מאוחר יותר.
כן. בשוטף כל החשבוניות של אותו חודש נספרות מסוף החודש, ולכן כולן מקבלות את אותו מועד תשלום, לא משנה באיזה יום בחודש הוצאו.
המחשבון מסמן זאת ומציג את יום העסקים הבא, ראשון עד חמישי שאינו חג. בפועל מקובל לשלם ביום העסקים הבא, אבל כדאי לבדוק מה כתוב בהסכם עם הלקוח או הספק.
חוק מוסר תשלומים לספקים קובע מועדים מרביים: משרדי ממשלה בדרך כלל עד שוטף+30, רשויות מקומיות ועסקים בלי הסכם אחר עד שוטף+45, ולעבודות הנדסה מועדים ארוכים יותר. יש חריגים, וזה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי.
החישוב נעשה בדפדפן. כדי לבדוק חגים נשלח ל-Hebcal רק טווח התאריכים, בלי סכומים ובלי פרטים על החשבונית.
מחשבון שוטף פלוס
