זמני היום: סוף זמן קריאת שמע, שקיעה וכניסת שבת לפי עיר

מתי סוף זמן קריאת שמע היום? מתי השקיעה, ומתי נכנסת השבת? זמני היום מציג את זמני היום ל-12 ערים בישראל ולכל תאריך, ובראש הדף גם את התאריך העברי, את פרשת השבוע ואת הימים המיוחדים שחלים השבוע.

מה מופיע בראש הדף

לפני רשימת הזמנים יש כרטיס שמסכם את היום:

• התאריך העברי באותיות גדולות, ומתחתיו התאריך הלועזי המלא.
• פרשת השבוע של השבת הקרובה, עם התאריך של אותה שבת. כשבשבת חל חג ואין קריאה של פרשה רגילה, מופיע שם החג.
• תגיות לימים מיוחדים: מה חל היום (ראש חודש, חג, תענית ועוד), ״שבת ראש חודש״, ״שבת מברכין״ עם שם החודש שמברכים, ומה חל בשבת הקרובה, למשל יום טוב או אחת מארבע הפרשיות. בימי ספירת העומר מופיעה גם הספירה.

איך בודקים זמני היום לעיר שלכם

1. בוחרים עיר: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, בני ברק, אשדוד, נתניה, ראשון לציון, פתח תקווה, צפת, טבריה או אילת. הדפדפן זוכר את הבחירה לפעם הבאה.
2. בוחרים תאריך. ברירת המחדל היא היום, ואפשר לבחור כל תאריך אחר, למשל יום של אירוע, טיסה או טיול.
3. מתחת לכרטיס העליון מופיעים זמני היום של אותו תאריך, ואחריהם כרטיס ״שבת הקרובה״ עם הדלקת נרות, הבדלה ופרשת השבוע.

גרים ביישוב שלא ברשימה? בוחרים את העיר הקרובה. בין מקומות סמוכים ההבדל הוא בדרך כלל דקה או שתיים, אבל בין צפון לדרום, או בין החוף להרים, הפער יכול להגיע לכמה דקות.

מה אומר כל זמן ברשימה

רוב הזמנים מחושבים ב״שעות זמניות״: מחלקים את היום ל-12 חלקים שווים. בקיץ שעה זמנית ארוכה מ-60 דקות, ובחורף קצרה יותר, ולכן סוף זמן קריאת שמע זז במהלך השנה.

• עלות השחר: האור הראשון בשמיים, לפני הזריחה.
• משיכיר: הזמן המוקדם להתעטף בציצית ולהניח תפילין.
• הנץ החמה: זריחת השמש.
• סוף זמן קריאת שמע ותפילה: מוצגים לפי שתי שיטות, מגן אברהם (מ״א) והגר״א. ההבדל הוא איך מגדירים את היום שאותו מחלקים לשעות: לפי המגן אברהם מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ולפי הגר״א מהנץ ועד השקיעה. לכן הזמן לפי המגן אברהם תמיד מוקדם יותר, בדרך כלל בכחצי שעה ויותר. לפי איזו שיטה לנהוג, שואלים רב.
• חצות היום: האמצע שבין הנץ לשקיעה. זה לא בהכרח 12:00, ובשעון קיץ זה קרוב יותר ל-12:45.
• מנחה גדולה ומנחה קטנה: מנחה גדולה היא הזמן המוקדם לתפילת מנחה, חצי שעה זמנית אחרי חצות. מנחה קטנה היא שתי שעות וחצי זמניות לפני השקיעה.
• פלג המנחה: שעה ורבע זמנית לפני השקיעה.
• שקיעה: השמש נעלמת מתחת לאופק.
• צאת הכוכבים: מחושב כשהשמש 8.5 מעלות מתחת לאופק.
• חצות הלילה: האמצע שבין השקיעה לזריחה של הבוקר שאחרי.

זמני כניסת שבת והבדלה

כרטיס ״שבת הקרובה״ מציג את זמני השבת שאחרי התאריך שבחרתם. הדלקת הנרות מחושבת לפי המקובל בכל עיר: ברוב הערים כ-18 עד 20 דקות לפני השקיעה, בחיפה כחצי שעה, ובירושלים 40 דקות לפני השקיעה. ההבדלה מחושבת לפי צאת הכוכבים, 8.5 מעלות. יש קהילות שנוהגות להמתין יותר במוצאי שבת, למשל לפי רבנו תם, וכל אחד נוהג לפי מנהג הקהילה שלו.

כמה דברים שכדאי לדעת

• הזמנים מחושבים לפי Hebcal, לפי המיקום של העיר. לוח בית הכנסת יכול להיות שונה בדקה או שתיים, או להיות מחושב בשיטה אחרת. במקרה כזה הולכים לפי הרב והקהילה.
• לא כדאי לחכות לדקה האחרונה. ברוב המקרים נהוג להשאיר מרווח של כמה דקות לפני סוף הזמן.
• צריך חיבור לאינטרנט. אם הזמנים לא נטענים, מופיעה הודעה לבדוק את החיבור.

עוד כלים שיעזרו

• המרת תאריך עברי: לועזי לעברי ולהפך, כולל אחרי השקיעה.
• לוח שנה להדפסה: חגים ותאריכים עבריים על המקרר.
• קישורים לאתרי תורה: לוחות זמנים מפורטים ומאגרי ספרים.