כל הכלים / יהדות ולוח שנה / קידוש לבנה
מתי מקדשים לבנה החודש? המולד כמו בהכרזה ובשעון ישראל, מתי מתחילים (אחרי 3 או 7 ימים) ועד מתי (חצי חודש או 15 יום), מוצאי השבת המתאים, ולוח ל-13 חודשים להדפסה וליומן.
מחשבים…
המולד וזמני קידוש לבנה מהחודש שבחרתם ו-12 החודשים שאחריו, בשעון ישראל. אפשר להדפיס על דף A4 או להוסיף ליומן.
המולד מחושב כאן בדפדפן לפי חשבון הלוח העברי הקבוע (מולד בהר״ד ואורך חודש של 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים). בדקנו את החישוב מול Hebcal ל-523 מולדות בשנים 1990 עד 2035, בלי אף הבדל.
שעת המולד המסורתית היא לפי שעון ירושלים הממוצע, כמו שמכריזים בבית הכנסת בשבת מברכים. בשעון ישראל זה כ-21 דקות פחות בחורף ו-39 דקות יותר בקיץ. כל שאר הזמנים בכלי מוצגים בשעון ישראל.
״לילה״ בכלי הוא מהשקיעה ועד הזריחה בירושלים, בחישוב משוער. מקדשים כשהלבנה נראית ואורה ניכר, בדרך כלל אחרי צאת הכוכבים.
הכלי מציג את השיטות והמנהגים המקובלים, ואינו פוסק הלכה. לשאלות הלכתיות ולמנהג המקום יש לפנות לרב.
נוסח קידוש לבנה בספריא: נוסח אשכנז · נוסח ספרד. עוד בלוח העברי: המרת תאריך עברי, זמני היום.
לפי השולחן ערוך (אורח חיים תכו, ד) מקדשים רק אחרי שעברו שבעה ימים מהמולד. זה מבוסס על הקבלה, ונוהגים כך רבים מהספרדים והחסידים. רוב האחרונים מקילים כבר אחרי שלושה ימים שלמים (72 שעות) מהמולד, כשאור הלבנה כבר ניכר, ונוהגים כך רבים מהאשכנזים (משנה ברורה תכו, ס״ק כ). בכלי בוחרים את המנהג שלכם, והזמנים מתעדכנים לפיו.
יש שתי שיטות עיקריות. לפי הרמ״א (תכו, ג, בשם מהרי״ל) מקדשים עד חצי מהזמן שבין מולד למולד: 14 ימים, 18 שעות, 22 דקות וחצי חלק אחרי המולד. לפי השולחן ערוך מקדשים ״עד ט״ז מיום המולד ולא ט״ז בכלל״, כלומר עד שעברו 15 יממות שלמות מהמולד. שימו לב שזה נמדד מהמולד ולא מתאריך החודש, ולכן הזמן האחרון לא תמיד יוצא בליל ט״ו בחודש. בכל מקרה כדאי לא לחכות לרגע האחרון.
המולד שמכריזים בשבת מברכים מחושב לפי שעון ירושלים הממוצע, כלומר שעת השמש הממוצעת בירושלים. השעון בישראל מקדים אותו בכ-21 דקות בחורף ומאחר בכ-39 דקות בקיץ. לכן הכלי מציג את המולד בשתי הצורות: כמו בהכרזה, עם השעה, הדקות והחלקים (חלק הוא 1/18 דקה, כ-3⅓ שניות), ובשעון ישראל, וכל שאר הזמנים מחושבים בשעון ישראל.
הרמ״א (תכו, ב, בשם תרומת הדשן) כותב שנוהגים לקדש במוצאי שבת, כשהאדם מבושם ובבגדים נאים. הוא מוסיף שממתינים למוצאי שבת רק אם הוא לפני י׳ בחודש, כדי שלא יבואו כמה לילות מעוננים והזמן יעבור. הכלי מציג את מוצאי השבת שבחלון הזמן ומסמן אם הוא אחרי י׳ בחודש. לא מקדשים במוצאי שבת שחל בו יום טוב.
נהוג שלא לקדש לבנה בליל שבת ובליל יום טוב. אם הזמן עלול לעבור, למשל כשזה הלילה האחרון, יש מתירים לקדש גם בהם (משנה ברורה תכו, ס״ק יב). הכלי מסמן לילות שבת וחג (לפי הלוח בארץ ישראל) ומציג את הלילה הראשון שאינו שבת או חג.
בתשרי נהוג לא לקדש לפני יום הכיפורים, ולקדש במוצאי יום הכיפורים. באב לא מקדשים לפני תשעה באב. רבים נוהגים לקדש כבר במוצאי תשעה באב, אחרי שטעמו משהו ונעלו נעליים (משנה ברורה תכו, ס״ק יא), ויש הממתינים ללילה שאחריו. בחודשים האלה הכלי מציג גם את הלילה הראשון לפי המנהג הזה.
מקדשים רק כשרואים את הלבנה ואורה ניכר. אם הלבנה מכוסה בעננים כבדים מחכים שתתגלה, ולכן כדאי לקדש באחד הלילות הראשונים ולא לדחות לסוף הזמן. הכלי לא בודק את מזג האוויר ולא את שעת זריחת הירח, אלא רק את חלון הזמן ההלכתי. לשאלות הלכתיות יש לפנות לרב.
לא. החישוב נעשה כולו בדפדפן שלכם, בלי לשלוח דבר לשרת. רק המנהג שבחרתם (3 או 7 ימים, רמ״א או שולחן ערוך) נשמר בדפדפן כדי שיופיע בפעם הבאה.
הכלי חינמי ולא דורש הרשמה. הוא מחשב לכל חודש עברי את המולד ואת זמני קידוש לבנה לפי השיטות המקובלות, ומראה אם הלילה אפשר לקדש. המולד מחושב לפי חשבון הלוח העברי הקבוע: מולד בהר״ד וחודש ממוצע של 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים. בדקנו את החישוב מול לוח Hebcal ל-523 מולדות בשנים 1990 עד 2035, ולא נמצא אף הבדל ביום, בשעה, בדקה או בחלק.
פרטיות: הכל מחושב אצלכם בדפדפן. לא נשלח ולא נשמר אצלנו שום דבר.
מקורות: שולחן ערוך ורמ״א, אורח חיים סימן תכו, ומשנה ברורה שם. המרת התאריכים העבריים לפי לוח השנה העברי של הדפדפן. נוסח קידוש לבנה בקישור לספריא. בדיקת המולדות מול Hebcal (ברישיון CC BY 4.0). זמני השקיעה והזריחה בירושלים הם חישוב משוער. הכלי מציג שיטות ומנהגים ואינו פוסק הלכה: לשאלות הלכתיות ולמנהג המקום יש לפנות לרב.
זמני קידוש לבנה
