ממיר שיעורי תורה

שתי השיטות מתרגמות את המידות של חז״ל למידות של היום בדרך אחרת. הגר״ח נאה חישב לפי משקלות ומטבעות, ולפיו כביצה היא 57.6 סמ״ק ואמה 48 ס״מ. החזון איש, בעקבות הנודע ביהודה, סבר שהביצים של ימינו קטנות יותר, ולכן כביצה לשיטתו היא 100 סמ״ק ואמה כ-58 ס״מ. ההבדל עובר לכל השיעורים שנגזרים מהם: רביעית, לוג, סאה, מיל ועוד.

לפי הרב אליעזר מלמד, לרוב הפוסקים כזית הוא כשליש מצת מכונה, ולשיטת החזון איש כשני שליש מצה. לכן רבים אוכלים לכתחילה כשני שליש מצה באכילה הראשונה. יש פוסקים, בעיקר ספרדים, שמשערים במשקל, ולפיהם צריך מצה שלמה. בכלי אפשר לבחור ״כזית״ ולכתוב כמה זיתים, ולראות את הנפח והחלק מהמצה לפי כל שיטה.

הכוס צריכה להכיל לפחות רביעית. לשיטת הגר״ח נאה זה כ-86 מ״ל, לשיטת החזון איש 150 מ״ל, ובשם ר׳ משה פיינשטיין מביאים 3.3 אונקיות, כ-98 מ״ל. כוס שמכילה 150 מ״ל ומעלה מתאימה לכל השיטות. כמה צריך לשתות ממנה זו שאלה נפרדת, וכדאי לברר אותה עם רב.

לפי מכון התורה והארץ, מפרישים בברכה מ-1.666 ק״ג קמח (שיטת הגר״ח נאה). לשיטת החזון איש מברכים רק מ-2.250 ק״ג. מעל 1.200 ק״ג ופחות מזה מפרישים בלי ברכה מחמת הספק, ומתחת ל-1.200 ק״ג לא מפרישים. המספרים הם במשקל קמח חיטה רגיל.

זה הזמן שבו צריך לאכול כזית כדי שהאכילה תצטרף. אין בו שיעור אחד מוסכם: לפי ר׳ משה פיינשטיין בעקבות המרחשת כ-3 דקות, לפי ערוך השולחן 3 עד 4 דקות, לפי כף החיים 4 דקות, לפי ביכורי יעקב 7.5 דקות, ולפי החתם סופר עד 9 דקות.

זה תלוי במנהג המשפחה והקהילה, וגם בסוג המצווה: יש שמחמירים במצוות מן התורה, כמו כזית מצה, ומקלים במצוות מדרבנן. הכלי מציג את המספרים לפי המקורות המצוטטים, ולא מכריע ביניהם. למעשה, שאלו את הרב שלכם.